המדקה
"תותומעל ךירדמה -- הנובתב הניתנ" רפסל

אני מניח שזו הפעם האחרונה שיש לי העונג לערוך את מהדורת "נתינה בתבונה".

בסקרי את 04 שנות שהותי בישראל, הפן האופטימי שבי חש סיפוק רב. כשהגעתי לישראל בספטמבר 0691, ללמד בבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, שנוסדה שנה לפני כן, הייתי הישראלי הראשון עם תואר דוקטור בעבודה סוציאלית. פעלו בתחום הזה רק קומץ של עובדים סוציאליים בעלי השכלה אקדמאית במקצוע זה.

כיום, יש יותר מ-000,01 עובדים סוציאליים בוגרי אוניברסיטאות בארץ ו-5 בתי ספר אוניברסיטאיים לעבודה סוציאלית. מקצוע העבודה הסוציאלית וחקר העמותות וארגונים שלא למטרות רווח ולעזרה עצמית זוכים היום להכרה והערכה רבה. סטודנטים שלמדו בקורסים שלי בנושאים מדיניות רווחת הילד, ניהול עמותות שלא למטרות רווח וגיוס כספים, מכהנים בתפקידי מפתח חשובים ואחראיים. באוניברסיטה העברית בירושלים קיימת היום תכנית לימודי מוסמך בניהול ארגונים קהילתיים, מלכ"רים ומדיניות ציבורית, ונחנכה קתדרה לחקר העמותות, ההתנדבות והפילנתרופיה. המגזר השלישי של הארגונים שלא למטרות רווח הפך לשותף חשוב לממשל ולמגזר העסקי. פעילותי ההתנדבותית במשך שנים רבות בעמותות לעזרה עצמית, במיוחד באגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, העניקה לי סיפוק רב והושיטה עזרה חשובה לאלפי נזקקים.

אני חייב תודה בראש וראשונה לאשתי ולילדיי שאפשרו לי ועודדו אותי לעסוק בפעילות הזו והבינו עד כמה היא חשובה לי. כמו כן, אני חש אהדה והערצה לתורמים הרבים שהפכו לידידיי הקרובים ותמכו תמיכה בלתי מסויגת ברעיונותיי ובעבודתי. למדתי להכיר ולהבין את חייהם האישיים ואת צורכיהם של הפילנתרופים הנפלאים האלה וניסיתי להיות שליחם הנאמן בישראל. למעשה "נתינה בתבונה" היא מתנתי לתורמים רבים שהיו ידידים טובים והאמינו בי במשך השנים. אני מקווה שחבריי ועמיתיי בעמותות ובמלכ"רים בישראל יצליחו להקים שותפויות דומות, כי בהן טמון המפתח לעושר האנושי של המדינה ולנסים שעוד עומדים להתחולל בה.

פרופ' אליעזר דוד יפה ירושלים, תש"ס - 0002

המדקה
"לארשיב תונרקל ךירדמה -- ןומימ תרוקמ" רפסל

אליעזר יפה שימש כמורה דרך רגיש ופיקח בקשריה הפילנתרופיים המורכבים של הקהילה היהודית האמריקאית עם ישראל במשך למעלה מארבעים שנה. אך מאז ומעולם היה הרבה מעבר לכך. אליעזר יפה הנו מבקר ופרשן, פורץ דרך, מורד ומדריך לאלה מאתנו המכירים בחשיבות השינוי ובצורך ביחסים הדוקים וקרובים יותר עם מדינת ישראל ותושביה. מבטו תמיד העמיק חדור אל מעבר להתחכמויות הנדושות בנות החלוף, ולמטבעות הלשון השחוקות של הפילנתרופיה. הוא ידע להגיע עד לשורשיה העמוקים של הצדקה-צדק, להכרה ביכולתה האמיתית של הקהילה ושל ההתנדבות ובכוחה של המעורבות לשנות את הקיים ואת זהותנו כיהודים.

אליעזר יפה היה מהאבות המייסדים והוגי רעיון פרויקט שיקום שכונות, וככזה ראוי לכינוי סבה של "שותפות 0002". הבנתו בפילנתרופיה בישראל עולה על זו של כל אדם אחר בן זמנו והוא ראוי, כפי שחבריו מעידים עליו, להימנות על ההנהגה האינטלקטואלית של העבודה הסוציאלית שבאה לעזרתה של החברה בישראל. גם בקרב מתנגדיו הוא מוכר, אלה שאינם יכולים להשתחרר מהתבנית המקובעת הנושנה של "הישרדות קדושה" ולאמץ תפיסה חדשנית יותר של שינויים חברתיים, פריצת דרך פילנתרופית ומעורבות אישית, אשר יולידו את התחדשותה של החברה בישראל ובאמריקה. עולם חדש זה הוא פרי חלומם ויצירתם של קבוצת אמיצים קטנה אשר אליעזר יפה הוא מנהיגה.

אליעזר יפה השפיע יותר מכל אדם אחר על תפיסתי את יחסי ישראל והתפוצות, וספרו החדש הזה הוא בבחינת תרומה חשובה לספרייתנו הקהילתית המשותפת.

ברי שרייג, נשיא
המגבית היהודית המאוחדת ומפעלי הצדקה של בוסטון, ארה"ב

©
2001
תורומש תויוכזה לכ
הפי .ד רזעילאל
92383 םילשורי ,37 הזע 'חר